ل דלק ביולוגי הם דלקים המתקבלים מביומסה של צמחים או בעלי חיים. דלקים אלו מקודמים כפתרון אנרגיה בר-קיימא יותר בהשוואה לדלקים מאובנים מסורתיים. הם מסווגים לשלושה דורות לפי מוצאם, אם כי מדברים גם על רביעי שנמצא בשלב הפיתוח.
דור דלק ביולוגי ראשון
ل דלק ביולוגי מהדור הראשון הם היו הראשונים שפותחו ומופקים מגידולי מזון. זה כולל בעיקר תירס, קני סוכר, פולי סויה וגידולים חקלאיים אחרים המשמשים גם למאכל אדם או בעלי חיים. הדלקים הביולוגיים הנפוצים ביותר הם ביואתנול וביודיזל.
ארצות הברית וברזיל הן היצרניות העיקריות של סוג זה של דלק ביולוגי. הם משתמשים בעיקר בתירס וקני סוכר לייצור ביואתנול, בעוד אירופה נוטה לשימוש בגידולים כמו חיטה וסלק. דור זה של דלק ביולוגי מעורר חששות בשל שימוש בקרקע חקלאית מיועד לייצור מזון, שיכול לייצר חוסר ביטחון תזונתי ולהשפיע על מחירי הסחורות.
במקרה של ביואתנול, אין הבדלים כימיים משמעותיים בתוצר הסופי המופק הן מגידולי מזון והן מסוגים אחרים של חומרי גלם. עם זאת, הייצור של ביו-אתנול מהדור הראשון חסכוני יותר מכיוון שהוא מופק ממשאבים זמינים כבר, כמו תירס וקני סוכר.
ביודיזל דור ראשון מופק בעיקר משמנים צמחיים (כגון סויה או שמן דקלים) או שומנים מן החי. התהליך הנפוץ ביותר הוא טרנסאסטריפיקציה, הממיר טריגליצרידים לביודיזל על ידי מיצוי הגליצרין.
למרבה הצער, בטווח הארוך, סוג זה של דלק ביולוגי אינו נחשב לפתרון בר קיימא מכמה סיבות. השימוש האינטנסיבי בקרקע חקלאית לגידולי אנרגיה עלול ליצור בעיות סביבתיות קשות, כמו כריתת יערות או דלדול של חומרי הזנה לקרקע. בתורו, שינויי האקלים משפיעים על תשואות היבול, מה שמקשה על הקיימות של סוג זה של דלק ביולוגי בקנה מידה גדול.
דלק ביולוגי דור שני
ل דלק ביולוגי דור שני הם מבקשים להתגבר על המגבלות הסביבתיות והחברתיות של דלק ביולוגי מהדור הראשון. הם מיוצרים מ פסולת אורגנית או חומרים שאינם מזון, כגון שרידי יבול, שאריות יער או שמנים שכבר השתמשו בהם. דלקים ביולוגיים אלו מסייעים בהפחתת הלחץ על קרקע חקלאית ומאפשרים שימוש בפסולת שאחרת תיחשב חסרת תועלת.
ביודיזל בקטגוריה זו ניתן להשיג משמנים ממוחזרים, כגון שמן בישול משומש, מה שהופך סוג זה של דלק ביולוגי להרבה יותר בר-קיימא. יתר על כן, ייצור של ביוגזכמו מתאן, ניתן לייצר באמצעות עיכול אנאירובי של פסולת אורגנית.
דור שלישי לדלק ביולוגי
ل דלק ביולוגי דור שלישי מתקבלים בעיקר מ אצות, המסוגלים לייצר כמויות גדולות של שומנים - יותר מ-50% ממשקלם-. שומנים אלו יכולים להפוך לביו-דיזל באמצעות תהליכים דומים לאלה המשמשים עם שמנים צמחיים. למרות שעדיין לא מיוצרים בקנה מידה גדול, דלק ביולוגי אצות מהווה אופציה מבטיחה בשל יעילות הייצור הגבוהה שלהם והשפעתם הנמוכה על השימוש בקרקע חקלאית.
אצות יכולות לגדול על אדמה שאינה מתאימה לחקלאות ואינה מתחרה בגידולי מזון. בעתיד, סוג זה של דלק ביולוגי צפוי למלא תפקיד מפתח במעבר האנרגיה לעבר מקורות נקיים וברי קיימא יותר.
חשיבות ואתגרים עתידיים
למרות דלק ביולוגי להציע חלופה לדלקים מאובנים, חיוני לשקול את ההשפעות ארוכות הטווח של הייצור והשימוש בו. דלק ביולוגי מהדור הראשון, בפרט, עדיין מייצג דילמה בין הבטחת ביטחון תזונתי ועמידה בדרישת האנרגיה העולמית.
האו"ם הביע דאגה מהשפעת הדלק הביולוגי מהדור הראשון על תזונת העולם, והמליץ למדינות להתמקד בפיתוח דלק ביולוגי מתקדם. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הדלק הביולוגי מהדור השני והשלישי צפוי להפוך לאפשרויות העיקריות להבטחת ייצור אנרגיה בר קיימא ויעיל.
עם זאת, שינויי אקלים הם משתנה חשוב נוסף במשוואה זו. בצורת, מדבור ואירועי אקלים קיצוניים אחרים משפיעים על הייצור החקלאי העולמי, ולכן כפיית גידול אינטנסיבי לייצור דלק ביולוגי מהדור הראשון עלולה להחמיר בעיות סביבתיות קיימות.
בקיצור, דלק ביולוגי חייב להיות חלק ממעבר אנרגיה רחב יותר הכולל צורות אחרות של אנרגיה מתחדשת כמו שמש או רוח. הפתרון הסופי טמון במציאת איזון בין ייצור אנרגיה והגנה על משאבי טבע ומזון. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, דלק ביולוגי מהדור השני והשלישי מציעים הבטחה לעתיד אנרגיה בר קיימא יותר.