קשה לכמת את ההשלכות של עימות מזוין על זיהום, בעיקר בשל שני גורמים: הזמינות המוגבלת של נתונים במהלך לחימה והשמטת טביעת הרגל הפחמנית המשמעותית של צבאות בחישובים של פליטת גזי חממה עולמית. יש הרבה השפעות סביבתיות שנגרמו מהמלחמה באוקראינה, ובמאמר זה נחקור בפירוט כיצד הסכסוך הזה השפיע על הסביבה. המלחמה, שהותירה חותם הרסני ברמות שונות, לא רק השפיעה על החברה והכלכלה, אלא גם הרסה מערכות אקולוגיות. ממערכות אקולוגיות מימיות ועד מינים בסכנת הכחדה, מספר אזורים בסביבה הטבעית נפגעו קשות.
ההשפעה הסביבתית של מלחמת אוקראינה
ארגונים רבים התייחסו לזיהום שנגרם מהמלחמה באוקראינה. אחד הארגונים הללו, מצפה העימותים והסביבה (CEOBS), ערך הערכה ביום השנה השני לפלישה הרוסית. CEOBS זיהה חמש קטגוריות של נזק סביבתי הנובעים מהסכסוך. אלה כוללים זיהום מים, הרס מערכות אקולוגיות, פגיעה בתשתיות חקלאיות, שריפות יער ופליטת גזים מזהמים.
במאי 2022, אחד מה האירועים הסביבתיים המשמעותיים ביותר זה התרחש במפעל המתכות אזובסטל במריופול. מפעל זה סבל מהפצצות שהרסו את האנרגיה שלו וזיהמו את מתקני אגירת המים. בנוסף, היא השפיעה על מערכות מי השתייה, ויצרה אסון סביבתי רחב היקף. אירוע זה מדגיש את הסיכונים הטמונים במיליטריזציה של מתקנים תעשייתיים.
אירוע מדאיג נוסף הוא מיליטריזציה של תחנות כוח גרעיניות, כמו צמח זפוריז'יה, מהגדולים באירופה. תחנות כוח גרעיניות בלחץ צבאי הגדילו את הסיכון לאסון גרעיני, יחד עם ניהול לקוי של פסולת גרעינית, שהגביר את זיהום האוויר, המים והקרקע. זה כולל שחרור של מתכות כבדות ומזהמים מסוכנים אחרים המשפיעים באופן הרסני על מערכות אקולוגיות.
בנוסף, ה- הרס חקלאי הביא לאובדן של מאות הקטרים של אדמה ניתנת לעיבוד עקב הנחת מוקשים ונטישה של אדמות על ידי חקלאים. זה פגע בביטחון התזונתי של רוב אוקראינה, והחמיר עוד יותר את המשבר הכלכלי והסביבתי של המדינה.
הרס אקולוגי בזמן מלחמה
על פי הדו"ח של EcoAction, ארגון ניטור סביבתי אוקראיני, עד דצמבר 2023 יותר מ 1.549 מקרים של נזקים אקולוגיים באזורים שונים של המדינה, כולל אזורים כמו חרקוב, דניפרו, מיקולאיב וחרסון. חלק ניכר מהנזק הזה התרחש באזורים הקרובים לקו הקרב, שבהם ההפצצות לא רק הרסו תשתיות אלא גם גרמו לשריפות יער.
שריפות היער הללו אחראיות לגידול ב פליטת פחמן לתוך האטמוספרה, מה שמחמיר את משבר האקלים העולמי. למרות שאמנות ז'נבה אוסרות התקפות הפוגעות בסביבה, הסכסוך באוקראינה הראה שהשפעות המלחמה יכולות להיות ארוכות טווח. סעיף 35 לפרוטוקול I היא אוסרת במפורש על שימוש בטקטיקות או בנשק הגורמים לנזק סביבתי מתמשך, תקנה שהופרה שוב ושוב במהלך הסכסוך.
קריסת ה סכר נובה קחובקה ביוני 2023 היה אחד האסונות האקולוגיים הגדולים של הסכסוך. שחרור של 18 ק"מ מעוקב של מים מזוהמים הציף יותר מ-120 קמ"ר של יער באזור חרסון, ושחרר חומרים רעילים, חומרי הדברה ומתכות כבדות שפגעו עוד יותר במערכות האקולוגיות של האזור.
השפעות על מים ומגוון ביולוגי
קריסת סכר נובה קחובקה פגעה גם באספקת מי השתייה באזורים כמו קריבוי רוג, שם לפי הערכות כ-80% מאספקת המים לא הייתה שמישה. הדבר השפיע קשות על האוכלוסייה המקומית, והותיר אלפי אנשים ללא גישה למי שתייה נקיים.
תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) זוהתה 54 אזורים של זיהום חמור באוקראינה לאחר אסון נובה קחובקה. רבים מהאזורים הללו הכילו פסולת תעשייתית, מזהמי נפט וחומרי הדברה שבאו במגע עם מערכות אקולוגיות מסביב, מה שהפך את התאוששות הסביבות הללו למשימה שעלולה להימשך עשרות שנים.
האסון השפיע גם על תשתיות קריטיות, כמו המפעל הגרעיני זפוריז'יה, שהיה תלוי במים מהסכר לצורך קירור. שחרור של יותר משני מיליון מטרים מעוקבים של פסולת תעשייתית היה דוגמה ברורה לאופן שבו סכסוכים מזוינים עלולים לגרום לאסונות אקולוגיים ארוכי טווח.
פליטת פחמן צבאית
היבט קריטי נוסף של המלחמה באוקראינה הוא שלה השפעה על פליטת פחמן דו חמצני, תרומה שזכתה להתעלמות בהסכמי שינויי אקלים בינלאומיים רבים, כמו הסכם פריז. עם זאת, על פי הערכות של EcoActionב-18 החודשים הראשונים של הסכסוך, אוקראינה פלטה יותר מ-150 מיליון טון של CO2, מעבר לפליטות השנתיות של מדינות אירופה כמו בלגיה. זה מעלה עוד יותר את הדחיפות של התחשבנות בפליטות צבאיות בהסכמים גלובליים להפחתת פחמן.
זה מדאיג שאם הצבא היה נחשב לאומה, הוא היה זה פולט גזי חממה הרביעי בגודלו בעולם, המהווה 5.5% מסך הפליטות העולמיות
יתר על כן, ההרס המסיבי של מערכות אקולוגיות ושחרור פחמן עקב שריפות יער והפצצות תרמו באופן משמעותי לשינוי האקלים העולמי. פליטות הקשורות לשימוש בטילים, טנקים ומטוסי קרב לא טופלו כראוי בסך הפליטות, מה שהחמיר עוד יותר את משבר האקלים.
הסכסוך באוקראינה לא רק גרם להרס חברתי וכלכלי, אלא הותיר טביעת רגל סביבתית שתימשך שנים. הצורך לכלול השפעה סביבתית בהסכמים בינלאומיים להתאוששות המדינה חיוני כדי להבטיח עתיד בטוח ובר קיימא יותר. בינתיים, המיליטריזציה של התשתיות והעלייה בפליטת הפחמן רק מדגישים את הדחיפות של טיפול בהשפעה הסביבתית של סכסוך מזוין, הן באוקראינה והן במקומות אחרים ברחבי העולם.