הנציבות האירופית הציגה הצעה שמטרתה לשנות את החקיקה בנושא אנרגיות מתחדשות וצריכה עצמית, בהתאם להתחייבויות של הסכם פריז. רפורמה זו מבקשת ליצור מסגרת נוחה יותר לצריכה עצמית, לפשט את ההליכים המנהליים ולשפר את היעילות האנרגטית של מבנים. האסטרטגיה מתמקדת בתקופה 2020-2030, עם יעדים שאפתניים הכוללים שינויים מבניים בשוק האנרגיה.
חבילת החורף
רפורמה גלובלית זו ידועה בשם "חבילת חורף". מטרתו היא לקדם השקעות באנרגיות מתחדשות ולארגן מחדש את שוקי החשמל באירופה, תוך שימת הצרכן במרכז האסטרטגיה. מטרתו לקדם צריכת אנרגיה עצמית ולהציע אפשרויות נוספות לצרכנים; למשל, מתן השוואת מחירי אנרגיה והקלה על ייצור ומכירה של אנרגיה מתחדשת.
בריסל מקדמת באופן פעיל שאנשים לא רק מייצרים חשמל בעצמם, אלא גם מאחסנים ומוכרים עודפי אנרגיה לא נצרכת. צעד זה לא רק מפחית את עלויות האנרגיה של המשפחות, אלא גם תורם להפחתת הפליטות, בהתאם למטרות הסכם פריז.
יעדי הנציבות האירופית לשנת 2030
הנציבות האירופית התחייבה כי מינימום של 27% מהאנרגיה הנצרכת באיחוד האירופי מגיע ממקורות מתחדשים עד 2030. מאמץ זה תואם את הכוונה להפחית את פליטת הגזים המזהמים ב-40% (לעומת 1990) ולשפר את היעילות האנרגטית ב-27% לפחות.
עם זאת, יש אתגר משמעותי הקשור ל "מנגנוני קיבולת", אשר מבטיחים כי מפעלים קונבנציונליים זמינים לעמוד בביקוש לאנרגיה כאשר מפעלים מתחדשים אינם יכולים לעשות זאת. מנגנונים אלו עוררו מחלוקת, שכן הם יכולים לשמש כסבסוד סמוי כלפי אנרגיות מאובנים, בניגוד לכוונות חבילת החורף.
בנוסף, חבילת החקיקה כוללת כוונה לעדכן מבנים כדי לייעל אותם. ההערכה היא שמבנים צורכים 40% מכלל האנרגיה באיחוד האירופי, מה שגרם לנציבות האירופית להעלות את יעד היעילות האנרגטית לשנת 30 ל-2030%.
היבטים מרכזיים של החקיקה החדשה
החקיקה החדשה מכסה היבטים שונים המקלים על אימוץ אנרגיות מתחדשות ומקדמים את מעבר האנרגיה:
- לאפשר לאזרחים לייצר, לאחסן ולמכור עודפי אנרגיה.
- להרחיב את חלקן של האנרגיה המתחדשת בתחבורה ובתעשייה עם יעדים מחייבים של 14,5% ו-42%, בהתאמה.
- התחל פרויקטי פיילוט לטכנולוגיות חדשניות של אנרגיה נקייה באירופה.
- להכניס אזורי האצה להתקנת תשתית מתחדשת.
השקעות ואתגרים פיננסיים
חבילת החורף לא מכוונת רק לעמידה ביעדים סביבתיים, אלא גם בעלת השפעה כלכלית משמעותית. השקעות באנרגיה מתחדשת ויעילות אנרגטית יביאו 900.000 משרות ויתרום לחיזוק 190.000 מ' לכלכלה האירופית. עם זאת, יעדים אלה אינם נטולי אתגרים: השקעה שנתית של 379.000 מ' לקיים את המעבר הזה.
תקנות להקלת צריכה עצמית
התקנות החדשות מפשטות משמעותית את ההליכים כך שאזרחים יוכלו לגשת לצריכה עצמית. התקנה מגדירה מערכת תנאים לגישה וחיבור של מתקנים לצריכה עצמית לרשת החשמל, תקנון נהלים והפחתת חסמים בירוקרטיים. כמו כן, הוא כולל חידושים כגון האפשרות ליצור קהילות אנרגיה המשתפות ומפיצות את האנרגיה שנוצרת.
על פי חוק 24/2013 של תחום החשמל וצו מלכותי 244/2019, אזרחים המעוניינים בצריכה עצמית יכולים להתחבר לרשת מבלי לשלם תשלומים נוספים עבור האנרגיה שנפלטה ויש להם אפשרות למכור עודפים לשוק החשמל. גמישות זו מקדמת ייצור אנרגיה מבוזר, ומאפשרת לכל אזרח להפוך ליצרן ומוכר של אנרגיה מתחדשת.
שקיפות ושיתוף פעולה בין המדינות החברות
נקודה בסיסית של תקנה על הממשל של איחוד האנרגיה היא שקיפות ושיתוף פעולה בין המדינות החברות. כל מדינה מחויבת ליצור תוכנית לאומית לאנרגיה ואקלים לשנים 2021-2030, המותאמת ליעדים המשותפים של האיחוד האירופי. בנוסף, נקבעים מנגנונים ברורים כדי להבטיח שכל המדינות יעבדו יחד, ויבטיחו שהמאמץ הקולקטיבי ישיג את יעדי הסכם פריז.
כדי לקדם שקיפות זו, הרגולציה גם קובעת מסגרת רגולטורית ברורה לדיאלוג עם החברה האזרחית, שתהיה חיונית לשמירה על גישה כוללת במעבר האנרגיה של אירופה.
מערכת כללים ורפורמות זו מייצגת צעד בסיסי לקראת השגת יעדי האנרגיה והאקלים של הסכם פריז עד 2030. עם שוק אנרגיה מתחדשת איתן ושיתופי, האיחוד האירופי קובע נתיב ברור לעבר מעבר אנרגיה יעיל מבחינה סביבתית .