המאבק בשינויי האקלים מניע את הפיתוח המואץ של טכנולוגיות ללכידת פחמן דו-חמצני (CO2) , בעלות עדיפות עליונה במעבר הירוק העולמי. לאחרונה, מגזרים שונים הציגו חידושים שמטרתם להפחית פליטות ולאחסן בבטחה או להשתמש ביעילות ב-CO2, תוך הצבת לכידת פחמן בלב אסטרטגיית האקלים.
מיוזמות תעשייתיות ועד פתרונות ביוטכנולוגיים ופרויקטים ניסיוניים באדריכלות, לכידת CO2 הפכה לקרקע פורייה לשיתוף פעולה בין חברות, אוניברסיטאות וסטארט-אפים. בספרד ובאירופה, מומחים מסכימים כי טכנולוגיות אלו יהיו חיוניות להאצת הפחתת פחמן, אם כי היישומים והאתגרים שלהן משתנים בהתאם למאפיינים של כל מגזר.
תעשיית המלט ופרויקטים בקנה מידה גדול: הדחיפות של הפחתת פליטות שקשה להפחית
בקטלוניה, מפעלי מלט התחייבו באופן איתן להפחתת פליטות CO2 , עם השקעה מתוכננת של למעלה מ-800 מיליון יורו עד 2050. תעשייה זו, האחראית ל-41% מפליטות התהליכים בספרד, ניצבת בפני אתגר ביטול טביעת הרגל הפחמנית בייצור מלט באמצעות אסטרטגיות רבות: ניצול מימן ירוק, שימוש בחומרי גלם חלופיים, חשמול התחבורה וייצור צמנטים ובטון דלי פחמן.
מנהלי מפעלים גדולים הדגישו את חשיבותן של טכנולוגיות לכידת פחמן, ניצול ואחסון (CCUS) כדרך היחידה היעילה באמת להפחית פליטות תהליכים, במיוחד אלו שקשה להפחית באמצעות שיטות קונבנציונליות. כולם מסכימים כי ללא טכנולוגיות אלו, השגת ניטרליות אקלימית עבור המגזר עד שנת 2050 תהיה בלתי ניתנת להשגה.
הדוגמה של נורבגיה מחזקת מגמה זו: המדינה השיקה את פרויקט Longship, המאפשר לכידה ואחסון בקנה מידה גדול של CO2 הנוצר על ידי מפעל מלט, ובקרוב גם על ידי משרפה. הפחמן הדו-חמצני מועבר באמצעות ספינה ומוזרק לאקוויפר מלוח מתחת לקרקעית הים, ובכך מונע מ-400.000 טון של CO2 להגיע לאטמוספרה מדי שנה. יוזמה זו, בתמיכה ממשלתית חזקה ובשיתוף פעולה של חברות אנרגיה רב-לאומיות, מציבה את טכנולוגיית CCS (לכידת ואחסון פחמן) בלב אסטרטגיית האקלים האירופית.
ביוטכנולוגיה, סטארט-אפים ופתרונות מודולריים: תפקידן של מיקרו-אצות בלכידת פחמן
גם סצנת היזמות מתקדמת במהירות. הסטארט-אפ 4BlueTech שבסיסו בברצלונה, שנולד משיתוף פעולה בינלאומי, פיתח פתרון מודולרי ונייד ללכידת CO2 ותחמוצות חנקן על ידי שילוב של בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה. המערכת שלו משתמשת במיקרו-אצות ובחיידקים המסוגלים לספוג גזים אלה ומציעה מעקב בזמן אמת באמצעות פלטפורמה טכנולוגית, המאפשרת הסמכה ויצירת זיכויי פחמן אסימטריים.
טכנולוגיה זו, שכרגע ממתינה לרישום פטנט, נמצאת כבר בשלב הניסויים הפיילוט וזוכה לתמיכה של תאגידים וגופים ציבוריים שונים. אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שלה הוא המרת CO2 לדלקים ביולוגיים בשיתוף פעולה עם חברות תעשייתיות, מה שמדגים כיצד גיוון השימושים חיוני להפיכת לכידת פחמן לרווחית וניתנת להרחבה.
חדשנות מדעית: חומרים חיים ואדריכלות סופגת פחמן
בתחום המחקר, צוותים כמו זה שבמכון הטכנולוגי הפדרלי השוויצרי בציריך (ETH ציריך) הצליחו לפתח חומרים חיים מודפסים בתלת-ממד המסוגלים לספוג CO2 . באמצעות ציאנובקטריה, חומרים אלה מבצעים פוטוסינתזה ולא רק ממירים CO2 לביומסה, אלא גם ממירים אותו למינרל, ויוצרים תרכובות פחמן יציבות המחזקות את מבנה החומר.
מבנים חיים אלה, המסוגלים לשמש כבולעי פחמן אמיתיים, הוצגו באירועים בינלאומיים כמו הביאנלה לאדריכלות בוונציה. שם הותקנו בלוקים המדמים גזעי עצים, המסוגלים לספוג כמויות של CO2 הדומות לאלו של עץ בוגר. יתר על כן, האסתטיקה והפונקציונליות של חומרים אלה נחקרות בפרויקטים ניסיוניים, תוך חיזוי אדריכלות עתידית התורמת באופן פעיל ללכידת פחמן.
חקלאות רגנרטיבית ומחזור פסולת ללכידת CO2 בקרקעות
גם המחקר החקלאי מתקדם. אוניברסיטת מורסיה מובילה פרויקטים המתמקדים במה שמכונה חקלאות פחמן , המשלבת תוצרי לוואי חקלאיים וביומסה צמחית (כגון אצות שנקטפו מהחוף) בקרקעות כדי להגביר את פוריותן ואת קיבולת אחסון הפחמן שלהן. טכניקות אלו, שלעתים קרובות נכללות בחקלאות רגנרטיבית, הופכות קרקעות לקולטי CO2 פעילים, ותורמות הן למניעת שינויי האקלים והן לשיפור הפרודוקטיביות והקיימות של מערכות חקלאיות.
לכידת פחמן חווה תקופה חסרת תקדים של חדשנות , הן ביישומיה התעשייתיים והן בפתרונות ביוטכנולוגיים וניסויים. למרות שנותרו אתגרים משמעותיים בנוגע לעלויות, יכולת הרחבה והסמכת תוצאות, המאמצים המשותפים של חברות, סטארט-אפים, מרכזי מחקר וסוכנויות ממשלתיות מניחים את היסודות לכלכלה נקייה ועמידה יותר.
