המאבק בשינויי האקלים מניע פיתוח מואץ של טכנולוגיות עבור לכידת פחמן דו-חמצני (CO2), אחת העדיפויות העיקריות במסגרת המעבר האקולוגי העולמי. לאחרונה, מגזרים שונים הציגו חידושים שמטרתם להפחית פליטות ולאגור CO2 בבטחה או לרתום אותו ביעילות, תוך הצבת לכידת פחמן בלב אסטרטגיית האקלים.
מיוזמות תעשייתיות מפתרונות ביוטכנולוגיים ועד פרויקטים ניסיוניים באדריכלות, לכידת CO2 הפכה לקרקע פורייה לשיתוף פעולה בין חברות, אוניברסיטאות וסטארט-אפים. בספרד ובאירופה, מומחים מסכימים כי טכנולוגיות אלו יהיו חיוניות להאצת הפחתת פחמן, אם כי היישומים והאתגרים שלהן משתנים בהתאם למאפיינים של כל מגזר.
תעשיית המלט ופרויקטים בקנה מידה גדול: הדחיפות של הפחתת פליטות שקשה להפחית
בקטלוניה, מפעלי מלט התחייבו באופן נחרץ להפחתת פליטות CO2., עם השקעה מתוכננת של יותר מ-800 מיליון יורו עד 2050. תעשייה זו, האחראית ל-41% מפליטות התהליכים בספרד, ניצבת בפני אתגר ביטול טביעת הרגל הפחמנית בייצור מלט באמצעות אסטרטגיות רבות: ניצול מימן ירוק, שימוש בחומרי גלם חלופיים, חשמול התחבורה וייצור מלט ובטון דלי פחמן.
מנהלי המפעלים העיקריים הדגישו את חשיבותה של טכנולוגיות לכידת, אחסון וניצול פחמן (CCSU) כדרך היחידה היעילה באמת להפחית פליטות תהליכים, במיוחד אלו שקשה להפחיתן באמצעות שיטות קונבנציונליות. כולם מסכימים שבלעדי טכנולוגיות אלו, ניטרליות האקלים של המגזר עד שנת 2050 תהיה בלתי ניתנת להשגה.
הדוגמה של נורבגיה מחזקת מגמה זו: המדינה השיקה את פרויקט Longship, המאפשר את לכידה ואחסון בקנה מידה גדול של CO2 שנוצר במפעל מלט, ובקרוב, במשרפה. פחמן דו-חמצני מועבר באמצעות ספינה ומוזרק מתחת לקרקעית הים לאקוויפר מי מלח, ובכך מונע כניסת 400.000 טון של CO2 לאטמוספרה מדי שנה. יוזמה זו, בתמיכה חזקה של המדינה ובשיתוף פעולה של חברות אנרגיה רב-לאומיות, מציבה את טכנולוגיית CCS (לכידת ואחסון פחמן) במרכז אסטרטגיית האקלים האירופית.
ביוטכנולוגיה, סטארט-אפים ופתרונות מודולריים: תפקידן של מיקרו-אצות בלכידת פחמן
גם סצנת היזמות מתקדמת במהירות. הסטארט-אפ 4BlueTech שבסיסו בברצלונה, שנולד משיתוף פעולה בינלאומי, פיתח פתרון מודולרי ונייד ללכידת CO2 ותחמוצות חנקן שילוב של בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה. המערכת שלה משתמשת במיקרו-אצות ובחיידקים המסוגלים לספוג גזים אלה ומציעה מעקב בזמן אמת באמצעות פלטפורמה טכנולוגית, המאפשרת הסמכה ויצירת זיכויי פחמן אסימטריים.
טכנולוגיה זו, שכבר רשומה כפטנט, נמצאת כבר בשלב הניסויים הפיילוטית וזוכה לתמיכה של תאגידים וגופים ציבוריים שונים. אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שלה הוא המרת CO2 לדלקים ביולוגיים בשיתוף פעולה עם חברות תעשייתיות, המדגים כיצד גיוון השימושים חיוני להפוך את לכידת הפחמן לרווחית ולהרחיב אותה.
חדשנות מדעית: חומרים חיים ואדריכלות סופגת פחמן
בתחום המחקר, צוותים כמו זה שבמכון הטכנולוגי הפדרלי של ציריך (ETH ציריך) הצליחו לפתח חומרים חיים מודפסים בתלת מימד עם יכולת לספוג CO3באמצעות ציאנובקטריה, חומרים אלה מבצעים פוטוסינתזה ולא רק ממירים CO2 לביומסה, אלא גם ממירים אותו למינרל, ויוצרים תרכובות פחמן יציבות המחזקות את מבנה החומר.
מבנים חיים אלה, המסוגלים לשמש כבולעי פחמן אותנטיים, הוצגו באירועים בינלאומיים כמו הביאנלה לאדריכלות בוונציה. שם הותקנו בלוקים המדמים גזעי עצים, המסוגלים לספוג כמויות של CO2 הדומות לאלו של עץ בוגר. יתר על כן, האסתטיקה והפונקציונליות של חומרים אלה נחקרים בפרויקטים ניסיוניים, תוך דמיון... ארכיטקטורה עתידית שתשתף פעולה באופן פעיל בספיגת פליטות.
חקלאות רגנרטיבית ומחזור פסולת ללכידת CO2 בקרקעות
המחקר החקלאי לא רחוק מאחור. אוניברסיטת מורסיה מובילה פרויקטים המתמקדים במה שנקרא חקלאות פחמן, שילוב תוצרי לוואי חקלאיים וביומסה צמחית (כגון אצות שנקטפו מהחוף) בקרקעות כדי להגדיל את פוריותן ואת קיבולת אחסון הפחמן שלהן. טכניקות אלו, שלעתים קרובות נכללות בחקלאות רגנרטיבית, הופכות קרקעות לקולטי CO2 פעילים, ותורמות הן למניעת שינויי האקלים והן לשיפור הפרודוקטיביות והקיימות של מערכות חקלאיות.
לכידת CO2 חווה תקופה חסרת תקדים של חדשנות., הן ביישומיה התעשייתיים והן בפתרונות ביוטכנולוגיים וניסויים. למרות שנותרו אתגרים משמעותיים מבחינת עלויות, יכולת הרחבה והסמכת תוצאות, המאמץ המשותף של חברות, סטארט-אפים, מרכזי מחקר וממשלות מניח את היסודות לכלכלה נקייה ועמידה יותר.
