כל יום אנו מייצרים יותר פסולת, ונראה שהפנורמה לא נעצרת. מציאות זו הולידה מגמה אמנותית חדשה המכונה אמנות זבל. מעבר להיותם סתם פסולת, החומרים הללו הופכים לאמנות, צורת ביטוי המבקשת להעלות את המודעות לניהול פסולת. כדי להציג את היצירות הללו, הוקמו ברחבי העולם מוזיאונים שונים המוקדשים לאמנות טראש.
במאמר זה נחקור את מוזיאוני האשפה החשובים בעולם, את מאפייניהם ומה היו תרומתם העיקרית להעלאת המודעות למיחזור ולהפחתת ההשפעה הסביבתית של הפסולת.
אומנות האשפה
El אמנות זבל זוהי צורת ביטוי אמנותית המשתמשת בחומרים זרוקים וחפצים הנחשבים בדרך כלל חסרי תועלת או חסרי ערך. סוג זה של אמנות נועד להפוך את מה שנראה בדרך כלל כזבל למשהו בעל משמעות אסתטית ומושגית. החומרים בהם נעשה שימוש כוללים פלסטיק, מתכות, זכוכית, טקסטיל ולעיתים אף אלמנטים אורגניים כגון עלים וענפים.
חלק מהאמנים ממקדים את עבודתם בשימוש בחומרים אלה כדי להוקיע בעיות סביבתיות כמו צרכנות ופסולת. אחרים רואים פנימה אמנות זבל הזדמנות לדבר על נושאים חברתיים או פוליטיים. לא משנה המוטיבציה המדויקת, המשותף לכולם הוא המטרה לתת חיים שניים למה שרובם מחשיבים כחד פעמי.
אחד היתרונות הגדולים ביותר של תנועה אמנותית זו הוא הנגישות שלה. בניגוד לסגנונות אחרים שעשויים לדרוש חומרים יקרים או טכניקות מתקדמות, אמנות הטראש מאפשרת לכל אחד להשתתף, תוך שימוש בכל המשאבים העומדים לרשותו. בדרך זו, היצירה האמנותית עוברת דמוקרטיזציה, המאפשרת השתתפות של אנשים מכל סוגי ההקשרים והמקורות.
התוצאה הוויזואלית של העבודות הללו יכולה להיות מופרעת או כאוטית, אך היא יכולה גם לשדר יופי והרמוניה באמצעות תערובת החומרים הגאונית והיצירתית. היום, ה אמנות זבל רכשה רלוונטיות בעולם האמנות העכשווית, עם גלריות רבות המציגות תערוכות המוקדשות אך ורק לאמנים הפועלים תחת זרם זה.
התקדמות זו אפשרה פיתוח של מוזיאונים ברחבי העולם המוקדשים אמנות זבל, במאמץ להעלות את המודעות בחברה לחשיבות המיחזור והשימוש החוזר.
מוזיאוני זבל בעולם
ברחבי העולם צצו מוזיאונים המוקדשים לאשפה ומיחזור כיוזמות לחינוך האוכלוסייה לגבי חשיבות הפחתת הפסולת וניצול החומרים הניתנים למחזור. כאן נציג כמה מהחשובים שבהם:
מוזיאון האשפה (סטרטפורד, ארה"ב)
נפתח בשנת 1994 בסטרטפורד, קונטיקט, מוזיאון הזבל זה היה אחד המוזיאונים הראשונים מסוגו. מטרתו העיקרית הייתה ללמד את המבקרים על ניהול פסולת נכון, תוך הצגת תהליכים כגון סיווג חומרים הניתנים למחזור. אחד המרכיבים הבולטים ביותר היה «טראש-או-סאורוס«, פסל ענק של דינוזאור העשוי כולו מאשפה. למרבה הצער, המוזיאון סגר את שעריו בשנת 2011 עקב חוסר מימון, אך מורשתו החינוכית ממשיכה להוות השראה למוסדות דומים ברחבי העולם.
מוזיאון הפסולת באיבאדן (ניגריה)
באפריקה, מוזיאון האשפה באיבאדן, ניגריה, שהוקם על ידי המורה לאמנות Jumoke Olowookere, בולט בהעלאת המודעות לנזקים שהפסולת גורמת לסביבה. Olowookere קיבל השראה מניסיונו שלו לאחר שהבחין כמה אשפה הוא צבר בביתו. המוזיאון מציג לא רק יצירות אמנות מחומרים זרוקים, אלא גם מבקש להעלות את המודעות לגבי אופן השימוש החוזר בחומרים אלו באופנה ובביטויים אמנותיים אחרים.
מוזיאון העשוי מאשפה מפלסטיק בגריסיק (ג'אווה, אינדונזיה)
מוזיאון זה, שנוצר על ידי ה-NGO Ecological Observation and Conservation of Indonesian Wetlands (ECOTON), בולט בכך שהוא עשוי כולו מפלסטיק ממוחזר. בשנת 2021, לאחר איסוף יותר מ-10,000 פריטי פלסטיק שהושלכו בחופים ובנהרות הסמוכים, המוזיאון עם אשפה מפלסטיק. אחת האטרקציות המרכזיות שלה היא פסל של דיווי סרי, אלת השגשוג, עשויה עם שקיות ניילון חד פעמיות.
מוזיאון האשפה מורון (ארגנטינה)
בעיירה מורון, ארגנטינה, ישנו מוזיאון אשפה חשוב נוסף. נוצר ב-2016 על ידי הארגון הלא ממשלתי Abuela Naturaleza, למוזיאון זה יש מוקד חינוכי, עם סדנאות וחללי פנאי שנועדו ללמד את המבקרים את החשיבות של ראיית הפסולת כמשאבים יקרי ערך.
מוזיאון הפלסטיק (מדריד, ספרד)
ממוקם באופן זמני בפלאזה דה חואן גויטיסולו במדריד, מוזיאון הפלסטיק הוא נבנה לחלוטין מפלסטיק שניתן למחזור. המשימה העיקרית שלו הייתה להראות את פוטנציאל המיחזור של הפלסטיק שאנו משתמשים בהם בחיי היומיום שלנו. למרות שהמוזיאון פורק ב-17 במאי 2021 (יום המיחזור העולמי), הפרויקט בלט בחדשנותו ובמחויבותו לקיימות.
מוזיאון הפסולת SOS במורליה (מקסיקו)
נחנך במסגרת התכנית העירונית "סניטרי, אורגני ומופרד" בשנת 2015, מוזיאון פסולת SOS מקדם את הסיווג הנכון של פסולת במקסיקו. יש בו ארבעה חלקים המוקדשים לחינוך סביבתי, שבהם מתקיימות סדנאות, כנסים ופעילויות אינטראקטיביות המראות כיצד פסולת יכולה לקבל חיים חדשים באמצעות מיחזור.
מוזיאון המיחזור האטילו (פורטו ריקו)
עם התמקדות בהשפעת הפלסטיק על מערכות אקולוגיות ימיות, ה מוזיאון המיחזור האטילו פתחה את שעריה בשנת 2018. התערוכה הראשונה שלה, "Plasticuario", התמקדה בחינוך על הסכנות של פלסטיק מושלך באוקיינוס. כמו כן, המבקרים יכולים להשתתף בסדנאות שונות וללמוד על חשיבות הכלכלה המעגלית ותפקידה במאבק בשינויי האקלים.
מוזיאון פסולת פרו בסנט פטרסבורג (רוסיה)
המוזיאון הזה ברוסיה, שנחנך בסנט פטרסבורג, היה משימתו העיקרית לשנות את תפיסת הפסולת. המארגנים של ה מוזיאון פסולת פרו הם מבקשים לעזור למבקרים להבין שפסולת היא לא רק זבל, אלא משאבים יקרי ערך שניתן למחזר כדי ליצור עתיד בר-קיימא יותר. בתקופות של ברית המועצות, היו תוכניות תמריצים שבהן שילמו לאנשים כדי למחזר חומרים מסוימים והמוזיאון מבקש להחיות את הרעיון הזה.
הסיור במוזיאון מעוצב כמבוך אליו נכנס המבקר מוקף אשפה, אך יוצא לעתיד ירוק ונקי, הודות להצגת פתרונות חדשניים שונים למיחזור. זהו מאמץ להניע את רוסיה לעבר מודל חדש לניהול פסולת, מכיוון שכרגע הם ממחזרים רק 10% מהאשפה שלהם.
כל אחד מהמוזיאונים הללו מייצג דרך ייחודית להתמודד עם הבעיה העצומה שמייצגת הזבל בחברות שלנו. באמצעות שימוש באמנות, חינוך ומיחזור, מוסדות אלו פועלים לשנות את המנטליות של אנשים ולהראות שכולנו יכולים להיות חלק מהפתרון.
הודות ליוזמות מסוג זה, יותר אנשים ברחבי העולם מגלים את הערך של מה שנחשב פעם לאשפה וכיצד, באמצעות מיחזור ושימוש חוזר יצירתי, אנו יכולים להפוך את העולם למקום נקי יותר.