זוהי תמונה מטרידה שמספקת לנו ראייה ברורה של מה עולם ראשון עושה לכדור הארץ. מה שאנו רואים הוא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו בקלות, אלא ניתוח של ההשפעה שיש לפליטות גזי חממה על כדור הארץ שלנו.
הסרטון, המציג את מחזור הפחמן הדו חמצני (CO2) באטמוספרה, פותח כחלק מפרויקט נאס"א בשם GEOS-5 ומטרתה להעלות את המודעות לגבי האופן שבו הפליטות שלנו משפיעות על כל פינה בכדור הארץ. מודל זה נוצר על ידי ה-CMMS (NASA Global Modeling and Assimilation Office), תוך שימוש בנתוני פליטות ואווירה שנאספו בשנת 2006. למרות שמבוסס על נתונים מלפני יותר מעשור, התמונה הנוכחית ללא ספק מדאיגה יותר.
הדמיית GEOS-5: "ריצת טבע"
נאס"א הזמינה סימולטור שפותח על ידי ה-CMMS, המכונה "ריצת טבע", המשתמשת במודלים של אקלים כדי לדמיין את CO2 נע באטמוספירה. הדמיה זו מכסה את כל המחזור של שנה ומראה כיצד פליטת פחמן דו חמצני נעה על פני כדור הארץ, נישאת בעיקר על ידי זרמי רוח. במיוחד בולטת נוכחותם של מקורות פליטה גדולים באזורי תעשייה.
הניתוח מגלה גם עובדה מדאיגה: ריכוז ה-CO2 גדל במידה ניכרת בשנים האחרונות. כבר ב-2006 התוצאות היו מדאיגות, אך כיום השטחים שנפגעו מזיהום גדולים עוד יותר. למרות כמה מאמצים בינלאומיים להפחית את הפליטות, הם נותרו גבוהים, כאשר מדינות כמו סין, הודו וארצות הברית אחראיות בעיקר לשחרור CO2.
מקורות פליטות גלובליים והבדלים אזוריים
אחת התגליות המרתקות (והמדאיגות) בסרטון היא ההבחנה הברורה בין מקורות הפליטה באזורים שונים של כדור הארץ. במקומות כמו ארצות הברית, דרום אסיה וסין, המקורות העיקריים של CO2 הם מפעלים גדולים, תחנות כוח ותחבורה. להיפך, בתחומים כגון אפריקה ודרום אמריקה, חקלאות והצתות חולקות חלק ניכר מהאחריות לפליטות.
בארצות הברית, הפליטות קבועות יותר עקב פעילות תעשייתית. עם זאת, באפריקה או בחלקים מדרום אמריקה, שריפות יער, הניזונות לרוב מיובש וטמפרטורות גבוהות, הן פולטות עצומות של CO2. מעניין איך ההבדלים במקור הפליטה משתנים כל כך מיבשת אחת לאחרת.
תפקידם של כיורי פחמן ו"פעימה" אטמוספרית
בנוסף להצגת מקורות הפחמן הדו חמצני, ההדמיה גם מדגישה את האינטראקציה של האטמוספירה עם כיורי פחמןכמו האוקיינוסים והיערות. מערכות אקולוגיות אלו סופגות כמות משמעותית של CO2, מה שעוזר להפחית את השפעת הפליטות.
המודל כולל תצוגה מפורטת של האופן שבו כיורי פחמן סופגים CO2 באמצעות פוטוסינתזה במהלך היום, ומשחררים אותו בלילה. דפוס "פעימה" זה הנצפה באטמוספירה מושפע גם משריפות בר, הנוטות להתרחש יותר במהלך היום ולהידרדר בלילה.
האזורים המושפעים ביותר מ-CO2, בשל רמת התיעוש הצפופה שלהם, הם החששות העיקריים. ערים מזוהמות מאוד, כמו אלה בחוף המזרחי של ארצות הברית ומטרופולינים גדולים באסיה, הן מקורות רציפים השואבים CO2 לאטמוספירה, בעוד כיורים נאבקים לספוג את כמות הזיהום.
ההשלכות הנוכחיות של העלייה ב-CO2
הרמה של CO2 באטמוספרה הגיע לרמות מדאיגות. כפי שהוזכר במודל של נאס"א, פחמן דו חמצני ירד מ-278 חלקים למיליון בשנת 1750 ל 427 ו 2024. עלייה זו פירושה לא רק השפעה מוגברת על האקלים, אלא קשורה גם לבעיות כמו גלי חום עזים יותר, סופות חזקות יותר ובצורת ארוכה יותר.
CO2 פועל כמבודד, לוכד קרינה תרמית ותורם לעליית הטמפרטורות העולמיות. זה הביא לסדרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, מגלי חום חסרי תקדים ועד שיטפונות. יתר על כן, עונות משתנות ושינויים באזורי האקלים משפיעים על קהילות ובעלי חיים התלויים באקלים יציב.
מדינות אוהבות סין וארצות הברית הם שולטים בנוף פליטת הפחמן, ותורמים יותר ממחצית מהפחמן הדו-חמצני הנפלט ברחבי העולם. יחד, האומות הללו מוסיפות כמויות אסטרונומיות של פליטות שמגבירות אירועי מזג אוויר שליליים.
לבסוף, למרות שה-CO2 עצמו אינו רעיל באופן מסוכן לחיי אדם, רמות הפליטה הנוכחיות מאיצות את ההתחממות הגלובלית בקצב מדאיג. נאס"א מזמינה אתכם להרהר כיצד פעולות אינדיבידואליות וקולקטיביות יכולות להשפיע על המערכת האקולוגית העולמית, ומדוע הכרחי להתחיל לקבל החלטות ירוקות יותר ברמה הפוליטית והחברתית.
האופי המתמשך והמרחיב של פליטת פחמן דו חמצני צריך לשמש תזכורת חדה למידת הקשר בין גורלו של כדור הארץ לאחריותנו כלפיו. התקדמות מסוג זה בהדמיה מדעית לא רק נותנת לנו תמונה ברורה יותר של המתרחש, אלא גם מעודדת אותנו להוביל במאבק בשינויי האקלים.