בכנס במדריד עם ANPIER מומחים בינלאומיים רבים ניתחו את מודל האנרגיה האירופי של העתיד ואת תפקידו של אנרגיות מתחדשות, במיוחד פוטו-וולטאים.
בין המסקנות שהושגו, ההערכה היא כי דור פוטו וולטאי זה יוכפל בעשרה וזה יהווה עשרה אחוזים מכלל ייצור האנרגיה בעולם עד 2030. בנוסף, צפוי שעד אותה שנה יהיו יותר מ 100 מיליון יצרנים קטנים של אנרגיה מתחדשת, מסמן אבן דרך במעבר האנרגיה העולמי. עד 2050, ה אנרגיה פוטו-וולטאית יכול להגיע עד 50% מכלל הדור של כדור הארץ, בעיקר בשל עליית הצריכה העצמית בשילוב אחסון יעיל.
השקעה באנרגיות מתחדשות: מפתח לעתיד ספרד
עוד אחד מנתוני המפתח שהוזכרו בוועידה היה זה ספרד מוציאה כ-158 מיליון יורו מדי יום בייבוא דלקים מאובנים, כמות שניתן להפחית משמעותית עם מעבר לאנרגיה נקייה. הוצאה שנתית זו מסתכמת ב 45.000 מ', המהווה נטל כלכלי משמעותי למדינה.
אנרגיות מתחדשות, כולל שמש ורוח, נתפסות כ רק פתרונות ברי קיימא להקים מודל אנרגיה בר-קיימא כלכלית ואחראית לסביבה. מחקרים שונים, כולל אחד מגרינפיס, מעריכים שבשנת 2030, משפחה ספרדית יכולה לחסוך מסביב 406 אירו לשנה אם היא אימצה מערכת המבוססת על אנרגיה מתחדשת.
לפי קווים אלה, תרזה ריברה, מנהלת המכון לפיתוח בר קיימא ויחסים בינלאומיים (IDDRI), הדגישה כי "יש צורך שמעבר אנרגיה יתרחש בספרד, מי ששולט". מודל שכבר יושם בהצלחה במדינות כמו אורוגוואי, אשר מיקדה את אסטרטגיית הפיתוח שלה באנרגיות מתחדשות עם אופק של 2030. זה מראה שרצון פוליטי חיוני לסוג זה של טרנספורמציה.
צריכה עצמית ואחסון: עתיד האנרגיה של בתים
תרזה ריברה גם הדגישה את חשיבות הצריכה העצמית. בניו יורק, למשל, יש כבר יותר מ 150.000 מתקנים לצריכה עצמית, בעוד באוסטרליה צפוי שיותר מ 50% ממשקי הבית בחרו במערכות לצריכה עצמית עם אחסון בשנים הקרובות. זה ייצור א הפחתה משמעותית של התלות בדלקים מאובנים ויאפשר גישה גמישה יותר לאנרגיה.
במבט קדימה לשנת 2030, זה צפוי מחצית מייצור האנרגיה בעולם מגיע מאנרגיה מתחדשת, במיוחד אנרגיה פוטו-וולטאית. על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) בדו"ח שלה "Renewables 2024", ה אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית תהווה 80% מגידול הקיבולת המתחדשת העולמית עד לאותו תאריך. זה יכלול הוספת יותר מ 5.500 ג'יגה וואט (GW) של קיבולת חדשה בין 2024 ל-2030, צמיחה גדולה כמעט פי שלושה מזו שחווה בין 2017 ל-2023.
סין והמנהיגות שלה באנרגיה מתחדשת
סין ממוקמת כמדינה שמשקיעה הכי הרבה באנרגיה מתחדשת, אחראית כמעט 60% מכלל הקיבולת המתחדשת המותקנת בעולם עד 2030, מה שיהפוך אותה למובילה הבלתי מעורערת במעבר למודל אנרגיה בת קיימא. לפי ה-IEA, סין צפויה לארח כמעט מחצית מכלל קיבולת האנרגיה המתחדשת עד סוף העשור, לעומת שליש ב-2010.
הזדמנויות ואתגרים לקראת 2030
למרות הצמיחה המואצת של אנרגיות מתחדשות, סוכנות האנרגיה הבינלאומית מדגישה כי התקדמות זו אינה תואמת לחלוטין את היעדים שנקבעו ב- COP28, שנערך בדובאי בשנת 2023, אשר ביקשה לשלש את קיבולת האנרגיה המתחדשת העולמית עד 2030. עם זאת, דו"ח ה-IEA מגלה אופטימיות, ומציין כי השגת יעד זה עדיין אפשרית אם ממשלות יישמו פעולות קצרות טווח לייעול תהליכים ותומכים עוד יותר בפריסה של טכנולוגיות מתחדשות חדשות.
פתח בירול, מנכ"ל ה-IEA, הדגיש זאת "אנרגיות מתחדשות מתקדמות מהר יותר ממה שממשלות לאומיות יכולות להציב יעדים, ולא רק מסיבות סביבתיות, אלא בגלל שהן כבר האופציה החסכונית ביותר להוסיף קיבולת אנרגיה כמעט בכל המדינות". באותו מובן, עד 2030, האנרגיה המתחדשת צפויה לכסות יותר מ 46% מהביקוש העולמי לחשמל, עם אנרגיית השמש והרוח בחזית.
למרות הנתונים הללו, נותר האתגר החשוב של לייעל את אחסון האנרגיה והגמישות של רשתות חשמל, כדי למקסם את היעילות של מקורות מתחדשים. בירול הזהיר כי יהיה מכריע להשקיע בקיבולת אחסון, כמו סוללות בעלות יעילות גבוהה המאפשרות ויסות טוב יותר של הפסקות של אנרגיית השמש והרוח.
כמו כן, יש צורך שממשלות יעשו מאמצים לגוון את הייצור ולהפחית את התלות בשוק אחד. לדוגמה, קיבולת ייצור PV סולאריים בהודו ובארצות הברית מוערכת בפי שלושה עד שנת 2030, אם כי הייצור במדינות אלו נותר יקר משמעותית מאשר בסין.
כל זה מצביע על כך שעתיד הפוטו-וולטאים ואנרגיה מתחדשת אחרת מבטיח, אבל כדי להשיג הצלחה זה ידרוש מאמץ משותף של ממשלות, חברות ואזרחים, כדי להבטיח שההתפתחות הזו תהיה בת קיימא לא רק מבחינה סביבתית, אלא גם מבחינה כלכלית.