אנרגיה גרעינית (22,6%), רוח (19,2%) ופחם (17,4%) היו שלוש הטכנולוגיות המובילות לייצור חשמל בשנת 2017. זה שיקף תמהיל מסוים של אנרגיה מתחדשת ולא מתחדשת בתמהיל האנרגיה. שהאיזון שלהם הושפע מגורמים אקלימיים וגיאופוליטיים.
בצורת עזה, עם מאגרים של 38% מהקיבולת המרבית שלהם, העניקה התעוררות לשימוש בפחם. כמות המשקעים הנמוכה הפחיתה את תרומת הייצור ההידראולי ל-7,3% מהכלל במערכת החשמל. תופעה זו אילצה את הביקוש לקיזוז בפחם ובגז, שתרם 31,1%, כלומר כמעט שליש מהביקוש לאנרגיה באותה תקופה.
למרות הצורך להשתמש יותר בפחם, שפירושו גידול בייצור האנרגיה, הדבר הביא עמו גם עלייה ניכרת בפליטת גזי החממה, בעיקר CO2, הנוגדת את ההתחייבויות הסביבתיות של ספרד בהסכמים בינלאומיים כמו זו בפריז.
גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא היעדר גידול ביכולת המותקנת של אנרגיה מתחדשת. ב-2017, אלו היוו 33,7% מייצור החשמל, ירידה בהשוואה ל-40,8% שנרשמו ב-2016. אנרגיית הרוח, מצידה, הצליחה לשמור על השתתפות יציבה של כ-19,2%, נתון זהה ל-2016, לפי פרננדו פרנדו. , נשיא קרן Renovables.
אין התקדמות במעבר עתידי
פדרו לינארס, פרופסור מהמחלקה לאנרגיה וקיימות באוניברסיטת האפיפיורי של קומילה, הדגיש כי המעבר באנרגיה בספרד מראה תסמינים של חסימה. התלות במי גשמים כמשאב להפקת אנרגיה היא פגיעות גדולה, במיוחד בתקופות של בצורת. חוסר גשם והשקעה מוגבלת במתקנים מתחדשים חדשים הותירו את מערכת החשמל בספרד עם מעט חלופות לדלק מאובנים.
הבעיה מודגשת כאשר הייצור ההידראולי, בדרך כלל אחת הטכנולוגיות הנקיות ביותר, סובל מירידה משמעותית. במובן זה, תחנות כוח תרמיות פחמיות, יחד עם גז, הופכות חיוניות, אשר בתורו מתורגמות לעלייה בפליטת CO2. פרופסור לינארס מזהיר כי מצב זה אינו בר קיימא בטווח הארוך וכי שינויי אקלים עלולים להפוך את הקיבולת הידראולית הנמוכה לקבועה בעתיד.
כדי לתקן מגמה זו, לינארס מציע שספרד תפתח אסטרטגיה ארוכת טווח שמטרתה להחליף בהדרגה את השימוש בפחם, ובהמשך, בגז במקורות אנרגיה מתחדשים, במטרה סופית להגיע לדה-פחמן מלאה של מערכת החשמל.
תפקידם של גורמים פוליטיים וכלכליים במעבר האנרגיה
הרשויות, יחד עם מומחי מגזר האנרגיה, מסכימות כי יש לשבור את החסימה הקיימת בדרך למעבר אנרגיה בר-קיימא עם פחות תלות בדלקים מאובנים. עם זאת, ישנם מכשולים רבים, כמו אוליגופולים אנרגטיים והאינטרסים סביבם, שמקשים על שינוי המודל.
מומחים רבים מאמינים שיש להאיץ את פיתוח האנרגיות המתחדשות כדי למנוע מפחם וגז להמשיך להיות הפתרונות המיידיים מול מחסור במים. הם מצביעים על הדוגמה של כמה מדינות באירופה כמו דנמרק, גרמניה והולנד, שלא הפסיקו להשקיע בשיפור מערכות החשמל שלהן. מדינות אלו מבקשות לנטוש דלקים מאובנים ואנרגיה גרעינית לטובת מערכת המבוססת כמעט כולה על אנרגיה מתחדשת.
בפרט, היתרונות של מעבר למודל פיתוח המבוסס על אנרגיה מתחדשת כוללים ירידה משמעותית בפליטת חממה, אוטונומיה אנרגטית גדולה יותר, הפחתת עלויות ארוכת טווח והובלה כלכלית גלובלית הקשורה לטכנולוגיות נקיות.
מגה מכירות פומביות ללא פחמן ומחירי בריכה
בשנים האחרונות, ממשלת ספרד קידמה מכירות פומביות של אנרגיה להענקת פרויקטים מתחדשים חדשים. תהליך זה אפשר להגיע ל-2020 מגה וואט חדשים של קיבולת אנרגיה מתחדשת בשנת 8.737, מה שעזר להנחות את היעד של השגת 20% אנרגיה מתחדשת באותה שנה, בהתאם להסכם פריז.
לגבי מחירי הבריכה, נכון לעכשיו, לייצור חשמל יש עלות משוערת של 53 אירו למגה וואט שעה (MWh). עם זאת, באזורים מסוימים בעולם, כמו מקסיקו, המחירים נמוכים בהרבה, בסביבות 17 יורו ל-MWh במכירה פומבית לאחרונה, מה שמדגיש את הפוטנציאל התחרותי של אנרגיה מתחדשת כאשר הם נפרסים בקנה מידה גדול.
למרות ההתקדמות הללו, מספר מומחי מגזר מציינים כי ההתפתחות לקראת תמהיל אנרגיה מתחדשת של 100% עדיין איטית. טכנולוגיות כמו שמש ורוח נמצאות בשלב קיפאון בהשוואה למדינות אחרות, והיעדר תוכניות קונקרטיות לחסל לצמיתות פחם וגרעין נותר אתגר גדול.
עתיד מערכת החשמל והצורך להמציא את המודל מחדש
המצב הנוכחי מציב תרחיש מסובך, שבו אנרגיות מתחדשות, למרות שהן צומחות, אינן מסוגלות לעמוד בביקוש בשלמותן. היעדר ההתקדמות בטכנולוגיית אגירת האנרגיה היא מגבלה שמאלצת אותנו לפנות למפעלי פחם וגז תרמיים בזמנים קריטיים.
מצד שני, אנרגיה גרעינית ממשיכה להיות מקור מפתח בתמהיל האנרגיה של ספרד. התומכים בטכנולוגיה זו טוענים כי הבטיחות והאמינות של תחנות כוח גרעיניות הן חיוניות לשמירה על איזון המערכת תוך כדי תנועה לקראת שחרור פחמן.
במבט לעתיד, ההשקעות ממשיכות להתמקד בפיתוח אחסון בקנה מידה גדול, כגון סוללות וטכנולוגיות שאיבה הידראולית, המאפשרים גמישות רבה יותר למערכת החשמל. עם זאת, כל עוד טכנולוגיות אלו אינן מפותחות במלואן, התלות בדלקים מאובנים תמשיך להיות מציאות בטווח הקצר.
חיוני שמדיניות ציבורית והחלטות עסקיות יאיץ תהליך זה, כדי להבטיח עתיד אנרגיה בר קיימא, נקי ונגיש לכולם. כעת, יותר מתמיד, המעבר לתמהיל אנרגיה המבוסס בעיקר על אנרגיה מתחדשת הוא גם הזדמנות וגם צורך רווח.
ככל שהביקוש לחשמל ממשיך לגדול וטכנולוגיות מתחדשות משתפרות, המפתח יהיה לתמוך בפריסתן באמצעות מדיניות שאפתנית ושילוב פתרונות אחסון המבטיחים את היציבות של מערכות החשמל.